כשאתר מאט, מסד הנתונים הוא המקום הראשון להסתכל בו והקשה ביותר להצצה מהירה. הדף מציג זמן פעילות, חיבורים נוכחיים ומרביים, מספר שאילתות איטיות, התנהגות המטמון וגודל כל מסד — די והותר כדי לדעת בתוך שניות אם הבעיה מתגוררת כאן.
חיבורים אל מול המקסימום שהוגדר הוא המספר שמסביר את רוב ההשבתות. שרת שהגיע לגבולו דוחה חיבורים חדשים, והיישום מדווח על שגיאת מסד נתונים שאינה אומרת דבר על הסיבה האמיתית. שאילתות איטיות הן הקצה השני: קומץ מהן תקין, אך מונה שמטפס בהתמדה פירושו בדרך כלל ששאילתה איבדה את האינדקס שלה בשינוי סכימה.
הגדלים כאן משום שקל יותר לטפל בצמיחה מוקדם. טבלה שגדלה בלי גבול — שורות הפעלה, טבלת יומן, תור שאיש אינו מרוקן — היא בעיה איטית כל עוד יש מקום, ובעיה דחופה בשלוש לפנות בוקר כשכבר אין. דף הדיסקים בלוח מציג את הצד השני של אותו דבר.
כדאי לדעת מה הדף הזה רואה ומה לא. הוא קורא את מצב MySQL מבפנים — חיבורים, שאילתות, גדלים — אך שותק לגבי מה שהמסד עומד עליו. שירות שנעצר הוא מה ש-Monit מבחין בו, ועל כונן שהחל להתפורר מזהיר SMART, בדרך כלל הרבה לפני שההאטה נראית בשאילתות. הסיבה למסד איטי מצויה לא אחת מתחת למסד עצמו.